מלחמת העולם הראשונה – חיילים יהודים בצבא הרוסי
חפש
חפש
- [עברית](https://archives.mod.gov.il/ "עברית") - [English](https://archives.mod.gov.il/sites/English/ "English")
- חפש - שפה - ארכיון
מודול נגישות
- [ניגודיות גבוהה בהיר על כהה](https://archives.mod.gov.il/sites/English/Exhibitions/The_Jewish_Combatant_Collection/Pages/Jewish-soldiers-in-the-Russian-Army.aspx# "ניגודיות גבוהה בהיר על כהה") - [ניגודיות גבוהה כהה על בהיר](https://archives.mod.gov.il/sites/English/Exhibitions/The_Jewish_Combatant_Collection/Pages/Jewish-soldiers-in-the-Russian-Army.aspx# "ניגודיות גבוהה כהה על בהיר") - הגדלת גופן
- הקטנת גופן
- הדגשת קישורים - [פונט נגיש יותר](https://archives.mod.gov.il/sites/English/Exhibitions/The_Jewish_Combatant_Collection/Pages/Jewish-soldiers-in-the-Russian-Army.aspx# "עבור לפונט נגיש יותר עבור מערכות OCR") - איפוס
- [גישה לתוכן העמוד](https://archives.mod.gov.il/sites/English/Exhibitions/The_Jewish_Combatant_Collection/Pages/Jewish-soldiers-in-the-Russian-Army.aspx#mainContent "דלג לתוכן העמוד") - [רשימת קיצורי מקלדת באתר וגישה אל "אודות" באתר](https://archives.mod.gov.il/Pages/accessibility.aspx "List of Short cut keys on the site and access to About on the site")
- הגדלת גופן
- הקטנת גופן
- [פונט נגיש יותר](https://archives.mod.gov.il/sites/English/Exhibitions/The_Jewish_Combatant_Collection/Pages/Jewish-soldiers-in-the-Russian-Army.aspx# "עבור לפונט נגיש יותר עבור מערכות OCR") - הדגשת קישורים
- איפוס
- שתף
\|
- [מעבר לערוץ YouTube של ארכיון צה"ל](http://www.youtube.com/user/IdfModArchives#g/a "מעבר לערוץ YouTube של ארכיון צה\"ל") - [מעבר לעמוד Facebook של ארכיון צה"ל](https://he-il.facebook.com/idfarchives "מעבר לעמוד Facebook של ארכיון צה\"ל") - [מעבר לעמוד Instagram של ארכיון צה"ל](https://www.instagram.com/idfarchive "מעבר לעמוד Instagram של ארכיון צה\"ל")
- [ארכיונים](https://archives.mod.gov.il/sites/English/Pages/default.aspx "Home") - תערוכות - אוסף הלוחם היהודי - מלחמת העולם הראשונה – חיילים יהודים בצבא הרוסי
טקסט ראשי
#### ערב מלחמת העולם הראשונה האימפריה הרוסית הייתה במשבר חברתי, כלכלי ובינלאומי. בתחומי האימפריה נכללו רוסיה, בלארוס, אוקראינה, פולין, פינלנד ורובה של הקווקז. רוב האוכלוסייה, 170 מיליון נפש, הורכבה מעמים סלאביים, אך היו גם יהודים (6 מיליון), טורקמנים ועשרות קבוצות מיעוט נוספות.
#### הצאר ניקולאי השני (1867 – 1918) היה אוטוקרט – השריד האחרון של אירופה הישנה והאבסולוטית.
#### בשנת 1914, הצבא הקיסרי הרוסי, ללא עתודותיו, היה הגדול בעולם, ומנה 5.97 מיליון חיילים. עם זאת, תשתית התחבורה הנחשלת מנעה גמישות בפריסתם. גם שירות התעופה הרוסי (RAAS) היה הגדול בעולם. שנתיים לאחר הקמתו (1912) הוא מנה 360 מטוסים. הצי הרוסי מנה בשנת 1914, 4 ספינות קרב מסוג דרדנוט, 10 ספינות קרב, 21 משחתות, 11 צוללות ו-50 ספינות טורפדו.
#### הצבא הקיסרי היה מוכן לסכסוך, בתפיסתו הרייך הגרמני היווה את האיום העיקרי על שלמותה הטריטוריאלית של רוסיה. כבר בשנת 1907 הצטרפה רוסיה להסכמה עם בריטניה וצרפת, נגד מעצמות המרכז (גרמניה, אוסטרו-הונגריה, איטליה).
#### בשלבים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה, הצבא הרוסי לחם – בעיקר בחזית המזרחית – נגד כוחות אוסטרו-הונגריים וגרמניים, אך יחידות מסוימות נפרסו בחזיתות הבלקן והמערב שבאירופה. הצבא מנה 12 מיליון חיילים (15 מיליון, לפי מקורות אחרים). עד קיץ 1916 סבל הצבא הרוסי 3 מיליון נפגעים. התבוססות בטננברג ובלודז פגעו במורל, ומספר הנפגעים העצום עיכב את הגיוס. פרצו מהומות בכמה ערים נגד הגיוס.
#### המלחמה ערערה את האימפריה. במרץ 1917 התמוטטה הממשלה, ו"מהפכת פברואר" הביאה לשלטון את הליברלים בראשות קереנסקי. ממשלתו הנהיגה רפורמות, גם בצבא. הצבא ניסה למנוע תבוסה בחזית המזרחית, אך המתקפה של יולי 1917 נכשלה, וכתוצאה מכך הידרדר המורל. "מהפכת אוקטובר" הביאה לשלטון את הבולשביקים, בראשות לנין. הממשלה הבולשביקית ניהלה משא ומתן להפסקת אש, והלחימה בחזית המזרחית פסקה ב-16 בדצמבר 1917.
#### ב-28 בינואר 1918, הוקם הצבא האדום על ידי מועצת הקומיסרים העממיים. בפברואר 1918 פלש הצבא הגרמני לברית המועצות. הצבא האדום נלחם עד 1921, נגד הגרמנים, הצבאות הלבנים והפולנים.
#### **היסטוריה קצרה של השתלבות יהודים בצבאות רוסיה**
#### יהודים שירתו בצבא הרוסי מאז כניסתו לתוקף של גיוס חובה על ידי הצאר ניקולאי הראשון בשנת 1827. במקום להיות צעד מקל בחברה באימפריה, הגיוס היה צו שהיכה את כלל האוכלוסייה, כולל היהודים. היהודים הופלו לרעה, ומכסות הגיוס שלהם היו פי שלושה מאלה של האוכלוסייה הכללית.
#### בסוף המאה ה-19, למעלה מ-55,000 יהודים שירתו בצבא הקיסרי, כולל קצין אחד בלבד (סגן אלוף הרצל זמ). 30,000 יהודים לחמו במלחמה רוסיה-יפן (1904 – 1905). בין החיילים הבולטים היה יוסף טרומפלדור, שאיבד זרוע בקרב, וזכה בצלב גאורגי גבוה.
#### ערב מלחמת העולם הראשונה, יהודים עדיין הופלו לרעה בצבא הרוסי, הם לא קודמו לקצונה, ותפקידים רבים היו מחוץ לתחום עבורם. הם הושפלו, דוכאו, ולדעת קצינים רבים היו עול על הצבא.
#### סוגיית גיוס היהודים נידונה בהרחבה, עקב התחושה שהם פוגעים בצבא. בסופו של דבר הגיוס נמשך מתוך צורך, כלומר פרוץ המלחמה והצורך המיידי בכוח אדם.
#### **יהודי רוסיה במלחמת העולם הראשונה**
#### עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הצבא הרוסי הכריז על גיוס כללי. מספר היהודים שגויסו מוערך ב-400,000, אך ב-1917, בשיא המלחמה, 500,000 יהודים שירתו בצבאות רוסיה (מקורות אחרים מציינים מספרים אף גבוהים יותר – 650,000).
#### לגבי התלהבותם של יהודים להתגייס לצבא הצאר (ניקולאי לא היה סימפטי ליהודים, משטרו אף יזם פוגרומים נגדם) הדעות חלוקות: מצד אחד המלחמה נתפסה כמאולצת על רוסיה, ולכן הצורך להגן על מולדת רוסיה; מצד שני שנים רבות של דיכוי ושלילת זכויות בסיסיות גרמו לחוסר רצון של יהודים להתגייס, ולכן השקיעו מאמצים רבים לקבל פטור משירות צבאי (התחמקות, עריקות, שוחד, ואפילו גרימת פציעות עצמיות).
#### רוח הפטריוטיות באה לידי ביטוי על ידי חבר יהודי בדומא (פרלמנט), נ. מ. פרידמן, בנאומו מ-19 ביולי 1916: "בראשית המלחמה, העיתונים דיווחו על מספר רב של מתנדבים יהודים. אלו היו מתנדבים, שעל פי השכלתם, היו זכאים לדרגות קצינים. הם ידעו שימנעו מהם דרגות אלו, והתנדבו בכל זאת. צעירים יהודים, שגורשו ממולדתם באמצעות מכסות ללימודים בחו"ל, חזרו לרוסיה עם פרוץ המלחמה..."
#### **שלבי המלחמה**
#### מלחמת העולם הראשונה היוותה זרז להתפרקות אימפריית הצאר. תבוססות צבאיות, אי-שקט חברתי וקשיים כלכליים הובילו לנפילת הצאר ניקולאי השני (מרץ 2017), להחלפתו על ידי המשטר הליברלי החלש של אלכסנדר קереנסקי, ולהבסתו במהפכה בולשביקית אלימה בנובמבר 2017.
#### שלושת שלבי המלחמה הרלוונטיים להשתתפות יהודית היו:
1. #### מפרוץ המלחמה (1914) עד מהפכת פברואר (1917) – רוסיה נגד מעצמות המרכז (אוסטרו-הונגריה, גרמניה).
2. #### מרץ 1917 עד נובמבר 1917 – מתקפת קереנסקי.
3. #### נובמבר 1917 עד סוף המלחמה – הקמת הצבא האדום; סיום מלחמת העולם הראשונה; מלחמת האזרחים ברוסיה, והמלחמה עם פולין.
#### **יהודים בצבא**
#### **א. התקופה הצארית**
#### כאמור, היהודים נתפסו כגורם לא אמין, בוגדני, חלש ונטול נאמנות למולדת. יתרה מכך, יהודים חשודים בשיתוף פעולה עם האויב. התפשטו שמועות על יהודים שריגלו לגרמנים, העבירו זהב בארונות קבורה. רשויות הצבא היו עוינות בדרך כלל כלפי יהודים, ולעיתים קרובות נשלחו לחזית חי"ר כ"בשר תותחים". המשורר שאול טשרניחובסקי, ששירת כרופא בצבא הצאר, תיאר את ייסורי המלחמה ואת ייסורי החיילים היהודים.
#### התבוססות העצומות שספג הצבא גרמו למיליוני הרוגים, ביניהם יהודים רבים ששירתו בחזית. בכל פעם שהחזית זזה מזרחה או מערבה, היהודים הפכו לשעיר לעזאזל, והואשמו אוטומטית כבוגדים. הצבא הרוסי נקט מדיניות גירוש המונית של יהודים, ואף לקח אותם כבני ערובה.
#### בחג השבועות 1915, 200,000 יהודים גורשו מכפרים, עיירות וערים בקורלנד וליטא; נסיגת הצבא הרוסי בקיץ 1915 לוותה בפוגרומים, ביזה ואונס. התנהלות זו השפיעה בוודאות על מורל החיילים היהודים בחזית.
#### למרות הקשיים והיחס הרע, יהודים רבים הצטיינו בקרב. רבים זכו לשבחים על גבורה ועוטרו בצלב גאורגי, חלקם בכל ארבע דרגותיו. כמה יהודים קודמו בזכות גבורה בקרב. כץ, יופין, קורמן, שולר, גולדנר, קפלן, ספיאן, רטנוב והלפמן הפכו לסגנים. חלק מהיהודים שהמירו את דתם התקבלו לקורסי קצינים.
#### למעלה מ-3,000 יהודים עוטרו בצלב גאורגי. השבועון היהודי "הברוסקי מדו")"named some: רפאל באום, שמואל רוזנגרטן, אייזל ליפשיץ, חיים פריצ'ק, פ. חיקין, מיכאל גוטמן, שלמה גלוטמן, ינקל זליצ'נוק, פנחס אייזנשטט, יצחק ספירשטיין, ואייזיק קנטור
#### מספר היהודים שהצטיינו בקרבות היווה קוץ בעיני האנטישמים. המגזין האנטי-יהודי "נוביה ורמיה – טיימס חדשים" איים להתעכב מפרסום שמות של יהודים שעוטרו על גבורה, בטענה שיהודים מנצלים זאת כדי להשיג שוויון זכויות. חלק מהצנזורים מחקו שמות יהודים מרשימות של חיילים מצטיינים או פרסמו רק את ראשי התיבות שלהם.
#### בין טייסי התעופה הצבאיים הרוסים בשנת 1914, אנו מכירים את עמנואל מרגלית, יהודי מהעיר אוריול, שהוכשר כטייס בגרמניה ובצרפת לפני המלחמה, לחם במלחמה הבלקנית 1912 (בצבא הבולגרי), שירת בצבא הרוסי בחזית הגליציה, ונפצע שם.
#### **ב. צבא קереנסקי**
#### מהפכת פברואר 1917 שמה קץ למשטר הצאר, ובכך גם למגבלות על זכויות היהודים, כולל אלו הנוגעות לשירות צבאי. שר המלחמה החדש, אלכסנדר גוצ'קוב, ביטל את כל סוגי האפליה הדתית, הגזעית ומעמדות החברתיים בנוגע לקידום חיילים לתפקידי קצינים. 2,600 חיילים יהודים השתתפו כדין בשלושה חודשים, קורסים מואצים לקצינים. הבוגרים הראשונים הוסמכו בקיץ 1917, ביניהם כמה יהודים. 131 יהודים הוסמכו בקייב; 150 יהודים השתתפו בקורס קצינים באודסה.
#### החל מקיץ 1917, הונהגו שירותי דת בצבא. רבנים שימשו כקצינים האחראים על שירותים דתיים וחברתיים לחיילים יהודים. יעקב ברמן, רבה של ברדיצ'ב, מונה ביוני 1917 לחזית הדרום-מערבית. הוא שימש כקולונל תחת סגן הרמטכ"ל, וארבעה רבנים נוספים שירתו תחתיו בצבאות.
#### בפברואר 1918, משרות הרבנים בוטלו יחד עם כל השירותים הדתיים בצבא האדום.
#### יחידות הגנה עצמית. החלשת הביטחון לאחר המהפכה הובילה קהילות יהודיות גדולות להקמת יחידות הגנה עצמית. יוסף טרומפלדור, שחזר לרוסיה לאחר המהפכה, ניהל משא ומתן בנושא עם הרשויות. בתחילת 1918, הוא מונה לקומיסר לענייני יהודים במשרד המלחמה.
#### התפתחות יחידות ההגנה העצמית היהודיות נבלמה לאחר המהפכה הבולשביקית בנובמבר 1917, כאשר הושק הצבא האדום.
#### **ג. יהודים בצבא האדום הצעיר**
#### מהפכת אוקטובר (נובמבר 1917) הפילה את משטר קереנסקי הליברלי החלש עם דיקטטורה מהפכנית בראשות ולדימיר איליץ' לנין.
#### בלב הצבא האדום היו יחידות המשמר האדום, שהוקמו בערים הראשיות על ידי הבולשביקים בספטמבר/אוקטובר 1917. בין מארגני המשמרות היה המהפכן היהודי, יעקב סברדלוב, ויהודים נוספים, שראו באידיאולוגיה הבולשביקית קרן אור להקמת חברה ללא מעמדות, ללא הבדלים בדת, גזע ומגדר, ובכך שימה קץ לאפליה נגד היהודים.
#### ב-28 בינואר 1918, הוקם הצבא האדום על ידי מועצת הקומיסרים העממיים. במקביל הוקמו מועצה צבאית מהפכנית, שניהלה את המלחמה בשנים 1918 – 1921. כמה יהודים שירתו במועצה זו: יוזף אונשליך, שהיה בין מגני פטרוגרד מפני מתקפה גרמנית, יעקב סברדלוב, מ.ס. אורצקי, יעקב מ. פישמן, ומ.ג. לוין.
#### אדריכל הצבא האדום והאסטרטג הראשי של המהפכה היה לב דוידוביץ' ברונשטיין – ליאון טרוצקי. בעקבות עצתו, הצבא האדום עבר משירות התנדבותי לשירות חובה כבר במאי 1918. בסתיו 1918, הצבא האדום מנה 800,000 חיילים ב-40 דיוויזיות. יונה דיקיר היה גם בין מייסדיו.
#### בפברואר 1918 פלשו הגרמנים לרוסיה הסובייטית וכבשו את אוקראינה ובלארוס. בין מפקדי הצבא האדום בחזית המערבית היו מ. רוחימוביץ', א. שליכטר, עמנואל קווירינג, וז. דובנסקי.
#### אנטישמיות ופוגרומים לא נעלמו ברוסיה הבולשביקית, אף על פי שמדיניות הצבא הרשמית הייתה לחלוטין נגד אנטישמיות. במהלך נסיגת הצבא האדום מאוקראינה, בתחילת 1918, חייליו ביצעו פוגרומים בנובגורוד-סברסקי, נובויאקוב ועיירות נוספות. בשנת 1919 העונשו רשויות את מבצעי הפוגרומים. אך במהלך נסיגת הצבא האדום מפולין ב-1920, פרשיו טבחו ביהודים.
#### באביב 1919, כאשר הצבא האדום היה בצרות, ונואש לגיוס חדש, לנין הסכים להצעת "פועלי ציון", והוקמו יחידות יהודיות (יחידות בורוכוב) בבלארוס. היחידות הראשונות השתתפו ביירוט הפולנים בסביבות מינסק. הם לא אומנו כראוי, ובשעת המבחן הוסגרו על ידי מפקדיהם הלא-יהודים לפולנים. רובן של היחידות הללו הושמד, דבר שהפחית בהחלט את המוטיבציה היהודית להתגייס לצבא האדום.
#### **חיילים יהודים, קורבנות המלחמה**
#### מלחמת העולם הראשונה הייתה שדה קרב איום ונורא עבור רוסיה. למעלה מ-14% מהמגויסים שלה, 1,700,000 קצינים וחיילים נהרגו או הוכרזו כנעדר. אין זה פלא שהתבוסה ותוצאותיה החברתיות/כלכליות קרסו את האימפריה. הקטל הצבאי נפסק רק בשנת 1921.
#### היהודים שילמו במתים מעבר לאחוזם באוכלוסייה. 100,000 חיילים יהודים נהרגו במלחמה (20% מהמגויסים היהודים). עוד אלפים רבים של יהודים נהרגו על ידי פורעים של הצבא הקיסרי והצבא האדום, ובתיהם נבזזו והושמדו.
// SOURCE: https://archives.mod.gov.il/sites/English/Exhibitions/The_Jewish_Combatant_Collection/Pages/Jewish-soldiers-in-the-Russian-Army.aspx